Physical Description

First Heidenheim edition. 9 complete volumes, frontispieces as called, octavo, 193:117 mm., usual light age staining, some blue tint paper. A very good set bound in contemporary full leather over boards, rubbed. Volumes 7 and 9 in modern cloth over boards.

Includes volume #10 Sefer Ma'amar Haskel, R. Benjamin Ze'ev Heidenheim, commentary and ed., Roedelheim 1804 -

First edition of commentary. [4], 62 ff., 193:117 mm., wide margins, light age staining. A very good copy bound in contemporary boards, rubbed.

Detail Description

Full set of High and Festive Holiday prayer books in nine volumes with German (in Weiberish letters) commentary by Wolf Heidenheim (Benjamin Ze'ev; 1757–1832), was born in Heidenheim, Germany, he studied with Rabbi Nathan Adler in Frankfort. In 1788 he established himself in Offenbach, where he subsequently published Abraham ibn Ezra's grammatical work Moznayim (1791), with commentary and notes and part of an edition of the Pentateuch (up to Gen. 43:16) with a carefully corrected text of the Targum and several commentaries, together with explanations and a detailed commentary on Rashi by Heidenheim (Torat Elohim Meforash). He was obliged to abandon the project for financial reasons.

In 1798 he received a license to establish a German and Hebrew press in partnership with Baruch Baschwitz. In 1800 Heidenheim began the publication of his most famous work, the nine-volume edition of the mahzor, Sefer Kerovot (Roedelheim, 1800–02), which went through numerous printings. The work included the first pure German translation (in Hebrew characters) of the liturgical poems for the festivals (individual pieces were translated by his friends Wolf Breidenbach and Baer Bing), a Hebrew commentary and a literary historical introduction, and an alphabetical summary of the liturgical poets. Heidenheim devoted great care to typographical setup as well as to the restoration of the correct text of the prayers. With this objective, he drew on manuscripts and occasionally on old printed texts. The prominent rabbis of his time approved of Heidenheim's work and also contributed notes and comments to many piyyutim. Despite the haskamot of these rabbis prohibiting the reprinting of Heidenheim's mahzor, many pirated editions appeared in the 19th century.

His other works in the field of liturgy include a small edition of the daily prayers, Sefat Emet (Roedelheim, 1806), distinguished for its correctness and typographical beauty, which went through more than 150 printings; a larger prayer book, Safah Berurah (1825), with German translation in Hebrew characters; the ritual for Passover eve (Roedelheim, 1822–23); for Purim (1825); for the month of Av (1826); for the night of Shavu'ot and Hoshana Rabba (1830); and penitential prayers (Roedelheim, 1823). In the edition of the prayer book Siddur li-Venei Yisrael (1831), which presented his translation in German letters for the first time, Heidenheim made many concessions to efforts for reform in that he omitted individual prayers and printed a preface by Michael D. Creizenach on the prayers. In Orthodox circles, Heidenheim was very much blamed for this, just as his approval of the innovations of the Kassel Consistory (in his foreword to Menachem Mendel Steinhardt's Divrei Iggeret, Roedelheim, 1812) had shocked them. Heidenheim also made major contributions to the field of masoretic studies. He published the Mishpetei ha-Te'amim (Roedelheim, 1808) on biblical accents; and an edition of the Pentateuch in four different forms, all containing material important to the masoretic text and commentaries, as well as the editions of medieval masoretic texts. Works of later scholars heavily relied on Heidenheim's materials, both printed and manuscripts. Many of Heidenheim's works remained unpublished and most of his manuscripts were acquired by the Bodleian Library in Oxford.

Sefer Ma'amar Haskel - Commentary and translation by R. Wolf Heidenheim to a poem, "el Elokim Daber" (Speak to the Almighty), in the liturgy recited on Shuvu'ot Eve The work carries the approbation of R. Phineas haLevy Horowitz, author of Haphlah. The work has been traditionally attributed to R. Eliezer b. Nathan of Mainz (Raban, c.1090-c. 1170), one of the foremost rabbinic authorities in 12th century Germany and a late contemporary of Rashi. However, the attribution to the Raban is no longer accepted and is considered untenable as the anonymous author of Sefer Ma'amar Haskel lived after Nahmanides (1194-1270), whom he closely follows.

The work is divided into 10 ma'marim, based on the Ten Commandents. The author's primary sources are Maimonides, Nahmanides, and R. Isaac of Corbeil (Semag).

Hebrew Descridpion

מנהג אשכנז... מדויק היטיב ומבואר יפה ומתורגם אשכנזית (מאתי וואלף ב"ר שמשון ז"ל איש היידנהיים) וכל הענינים הנהוגים בעת הזאת, וכל הדינים וכל התפלות, כלם נקבצו... איש על מקומו הראוי... (9-1).
שער-נוסף (חוץ מבכרכים 9,5,2): ספר קרובות הוא מחזור... התרגום לגרמנית, באותיות צו"ר. יש טפסים שנדפסו על נייר כחול. נדפס עמו ספר מאמר השכל לר' אלעזר ב"ר נתן, רעדלהיים תקס"ד. בכרך 3, שבועות, לא נדפס בשער "מנהג אשכנז", והשתמשו באותה הדפסה גם למנהג פולין. בהוצאות הבאות לא צויין המנהג בשער כרך 1 (יום ראשון ושני של פסח) ובשער כרך 3.

[א]. ליום ראשון ושני של פסח. תק"ס. [6], קד, יב ד'.
[ב]. ליום שביעי ושמיני של פסח. תק"ס. [1], יד, קטז, יב ד'.
[ג]. לחג השבועות. תקס"ה. [8], י, יב, קכד, יב ד'.
[ד]. ליום ראשון של ראש השנה. תק"ס. [2], קג, יב ד'.
[ה]. ליום שני של ראש השנה. תק"ס. [1], צט, יב ד'.
[ו]. לערבית יום כפור ... גם כתר מלכות לר"ש [ר' שלמה] בן גבירול. תק"ס. [1], נו, טז דף.
[ז]. ליום כפור. תקס"ג. [3], סח, יב, כב, מא, יב, כח, יב, לג, [1] ד'.
[ח]. ליום ראשון ושני של סכות. תק"ס [2], יב, סג, י, יב ד'.
[ט]. לשמיני עצרת ושמחת תורה. תקס"ג. [7], ז [צ"ל: ד], קטו, יב ד'.

נדפס עמו ספר מאמר השכל לר' אלעזר ב"ר נתן, רעדלהיים תקס"ד.

ביאור לפיוט אל אלהים ה' דבר שאומרין למעריב שני של שבועות, חברו... ר' אליעזר ב"ר נתן האשכנזי זלה"ה המכונה הראב"ן ... נדפס עם... הגהה מדויקת ובתוספת ביאור (מאתי וואלף ב"ר שמשון ז"ל איש היידנהיים)...

שני שערים.

ההסכמה ניתנה למחזורים עם ביאור ופירוש אשכנזי של ר' וואלף היידנהיים, רעדעלהיים תק"ס-תקס"ג, שספר מאמר השכל צורף להם ככרך עשירי.

מתוך הקדמת המגיה: "הספר הזה... חלו בו ידי הסופרים והמעתיקים גם שגגות המדפיס... ונתתי אל לבי לדרוש ולתור אחר מקור ומוצא מאמריו... ומלאתי החסרון ותקנתי הענין מדעתי, ואולם עשיתי לדברי... ציון... אכן במנין המצוות... מצאתי מבוכ' רבה... לזאת שמתי דברתי אל... הרב ... ר' יאקב נ"ב [נוימבורג] נר"ו... וחליתי פניו לחקור ולתור אחר המצוות הבאים בספר הזה ולהעריכם מול המצוות שמנ' הסמ"ג, אחרי אשר נתברר כי המחבר ז"ל הלך במנינו בשיטת הסמ"ג... וליתר שלמות ... הוסיף... הרב ... להעלות על לוח אצל כל דבור המצוות המסתעפות ממנו... ולהעמיד בצדם מקום מוצאם בסמ"ג...". הסכמה: ר' פינחס הלוי איש הורוויץ, פ"פ [פראנקפורט] דמיין, יב אלול תקס"ג.

Bibliography:

Bibliography of the Hebrew Book 1470-1960 #000172556; #000145618; EJ; L. Lewin, Heidenheimiana (1924); Zedner p. 223; Marvin Heller, 16th Century Hebrew Book pp 428-9