× Bidding has ended on this item.
Ended

Ha-me-Assaf, R. Abraham Ben Zion Koenka, Jerusalem 1905

המאסף שנה י, כרך א-ז - Manuscript

Listing Image
Payment Options
Seller Accepts Credit Cards

Payment Instructions
You will be emailed an invoice with payment instructions upon completion of the auction.
Details
  • Lot Number 50165
  • Title (English) Ha-me-Assaf
  • Title (Hebrew) המאסף שנה י, כרך א-ז
  • Note Only Edition
  • Author R. Abraham Ben Zion Koenka, editor
  • City Jerusalem
  • Publisher Frumkin
  • Publication Date 1905
  • Estimated Price - Low 200
  • Estimated Price - High 500

  • Item # 1606127
  • End Date
  • Start Date
Description

Physical Description

Postcard, 105:150 mm., light age staining, some creasing,  ink in card, signed and dated.Only edition, quarto, 220:144 mm., usual light age staining. A very good copy bound in the original wrappers.

 

Detail Description

Seven issues of the renowned Torah journal ha-me-Assaf edited by R. Abraham Ben Zion Koenka (1867-1937), chief rabbi of the Sephardim in Jerusalem, and published by Y. Frumkin. The title page notes that it is dedicated to Torah, published monthly, supported by contemporary leading rabbis in Erez Israel and in the diaspora. Below are the subscription prices for Erez Israel and outside of Israel, the latter with different prices depending on the location. The text follows immediately after the title page in two columns in rabbinic type. The list of rabbis contributing responsa and novellae are the United States, Europe, Middle East including Syria and Lebanon, Erez Israel and others. Selection of names appearing are the Ben Ish Hai, R. Moses Ginz, R. Jacob Hai Zarizin ס"ט, R. Pinhas ben Abraham Finkelstein, R. Fischel Eliezer Lisker Zarisch, R. Zevi Hirsch Nussbaum, R. Samuel Zevi ben Moses Aryeh ha-Levi, R. Aaron Gordon of New York, and R. Abraham ben Elijah Yalashon of Lozin. Several rabbis were regular contributors, there names appearing in several issues.
 

Hebrew Description

הרב בן ציון אברהם קואינקה (כ"א בניסן ה'תרכ"ז - ט"ז בחשוון ה'תרצ"ז) היה ראש אב בית דין ופוסק של העדה הספרדית בירושלים ובתקופה מסוימת גם בחברון, חבר המועצה הראשונה של מועצת הרבנות הראשית וחבר תנועת המזרחי. עם תלמידיו נמנו הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל והרב הראשי לירושלים הרב אליהו פרדס. היה העורך הראשון של כתב העת התורני "המאסף".

הרב קואינקה נולד בעיר העתיקה בירושלים. משפחתו נושאת את שמה של עיר מוצאה קואנקה (CUENCA) שבחבל קסטיליה-לה מנצ'ה בספרד. בסוף המאה ה-15 גלתה המשפחה לסלוניקי שביוון, ובה התגוררו צאצאיה מאות שנים. הוריו, הרב אברהם ובכורה-דונה, עלו מסלוניקי לארץ במחצית המאה ה-19.

מוריו הראשונים של בן ציון קואינקה היו הרב מרדכי ישראל שיריזלי, הרב מנחם בכר יצחק והרב וידאל חנוך אנג'ל. בטרם מלאו לו עשר שנים נמצא ראוי להניח תפילין, ובעקבות דרשת בר המצווה שנשא בבית הכנסת יצא לו שם כעילוי. משבגר פסק מהעבודה בבית המסחר שהוריש לו אביו, וראה יעוד בלימוד תורה וידיעות כלליות. בגיל 15 נשא לאישה את קרובתו, אסתר קואינקה. הם התגוררו בעיר העתיקה ומאוחר יותר עברו אל מחוץ לחומות, לשכונת ימין משה ובהמשך לאוהל משה. בשנת ה'תרנ"ח (1898) בהיותו בן שלושים, התמנה לראש ישיבת 'תפארת ירושלים'. הוא אמץ את הצעתו של נסים בכר, שייסד וניהל את בית הספר למלאכה בירושלים של כי"ח, ותמך בהכנסת שיעורים בדקדוק עברי, בתולדות עם ישראל, באגדה ובמדרשי חז"ל לתוך תוכנית הלימודים. בין תלמידיו היו הסופר יהודה בורלא וחוקר ארץ ישראל דוד בנבנישתי. היה רגיל להתפלל בבית הכנסת טארנטו שבשכונת אהל משה, ומקום מושבו מצוין שם עד היום.

לאחר מאורעות תרפ"ט בהם נהרגו רבני הקהילה היהודית בחברון, שימש הרב קואינקה רב בקהילת יהודי חברון, שחזרו להתגורר בה עד מאורעות תרצ"ו. הרב קואינקה נפטר בתרצ"ז ונקבר בהר הזיתים בירושלים. את ספרייתו התורנית הוריש לסמינר למורים של המזרחי (נקרא היום: מכללת ליפשיץ) בירושלים ושם נמצאת היא עד היום.

[עריכה] פעילותו הציבורית והערכה בשנת תרס"ח (1908) הקים הרב קואינקה את "בית הזקנים והזקנות הספרדי", והיה לנשיאו ולמנהלו הראשון, לאחר שהצליח לשכנע את הגבירים חיים ולירו ויוסף קוקיא, לתרום כל אחד מחצית מגרש שבבעלותו, מול בית החולים שערי צדק שברחוב יפו, בירושלים. הרב קואינקה נמנה עם הרבנים הספרדיים הראשונים שהצטרפו לתנועת המזרחי. הרב יהודה לייב פישמן מימון כתב עליו: "הרב קואינקה היה ציוני נלהב וכרב ואיש-אמונה היה ציוני-מזרחי, היה גדול בתורה ובחכמה אוהב את המקום ואוהב את הבריות, וכמדומני לא יהיה בזה משום הגזמה, אם אגיד שלא הניח אחריו כמותו ואין לנו תמורתו, ובייחוד בתוך חכמי ספרד טיפוס יקר כזה בתוך היהדות הרבנית.".

[עריכה] 'המאסף' בתמוז ה'תרנ"ו (יולי, 1896) החל הרב קואינקה לפרסם כתב עת תורני בשם 'המאסף'. בדבריו לגיליון הראשון כתב: "אחד מעיקרי מטרתנו יהיה לישא וליתן בהלכה בכל העניינים והדינים אשר ביישוב הארץ יסודן, בכל דיני קדושת הארץ בזמנו." 'המאסף' הכיל מאמרים מחכמי ספרד ואשכנז, מארץ ישראל ומהעולם. הפקתו הייתה עבודת יחיד, וביומנו כתב הרב קואינקה: "כל העבודה ל'המאסף' מתחילתה ועד סופה נעשית רק על ידי ממש. כתיבת המכתבים, קריאת המאמרים והביקורת עליהם, הערתם הגהתם, משלוחם הכל היה עלי, אשר לו הקדשתי את כל כחי והוני, עתי זמני עטי ואוני." 'המאסף' החל להתפרסם על בסיס שבועי, לעתים כמוסף לעיתוני התקופה הצבי והחבצלת, והחל מהשנה השלישית כירחון עצמאי.

בשנים תרנ"ט–תרס"ז (1907-1899) ערך הרב קואינקה מסעות רבים בחו"ל (הודו, עיראק, מצרים, יוון, צפון אפריקה, צרפת ועוד) בשמשו כשד"ר לאיסוף תרומות למוסדות תורניים ולמימון 'המאסף'. באוגוסט 1902 הגיע לארצות הברית ושהה בה שנה. במהלך שהותו שם השיב לשאלות הלכתיות רבות שהוצגו לו. בעקבות הביקור עלה מספרם של הרבנים האמריקאים שכתבו ל'המאסף', ובמאמריהם משתקפות סוגיות כלכליות, חברתיות ודתיות בחיי היהודים שם.

'המאסף' הופיע במשך 19 שנים רצופות - מתמוז ה'תרנ"ו ועד תשרי ה'תרע"ה (1914-1896). התנאים הקשים ששררו בארץ לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, וכן הפסקת קשרי הדואר בין ישראל וחוצה לה, הביאו להפסקת הופעתו. לאחר מלחמת העולם, בשנת ה'תרפ"ג (1932) ניסה קואינקה לחדש הוצאתו לאור, אך המאמצים לא נשאו פרי.

בין השנים תשל"ט-תשמ"ה חודשה יציאת כתב העת, בעריכתו של הרב עזרא בצרי ובהוצאת מכון הכתב ירושלים. הגליונות כללו פרסום חוזר של מאמרים נבחרים מ'המאסף' המקורי וכן מאמרים חדשים ברוחו. בשנת תשס"ט (2009) שוב חודשה הופעת כתב העת, בעריכתו של הרב משה שפיר. [עריכה] חיבוריו

* ספר הושיע ציון, דרושים על התורה, בהוצאת בנימין ב"ר אשר הלוי בסיוע מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ז
* ספר הזיכרונות והתולדות, ירושלים תרצ"ח
* ספר תפארת ציון, בירורי סוגיות והלכות בש"ס לפי סדר א"ב, ירושלים תשל"א

 

Reference

he.wikipedia.org/wiki