Rav Alfas, R. Isaac b. Jacob Alfasi (Rif), Pressburg (Bratislava),1836 (50464)

רב אלפס

Current Price: Virtual Judaica will bid incrementally for you up to your maximum bid. Your maximum bid is kept a secret from other users.

Your bid is a contract between you and the listing creator. If you have the highest bid you will enter into a legally binding purchase contract.

Minimum Bid:  ( + )
Your Maximum Proxy Bid: $ USD

Your Listing Options

for more options
Status: Active Remaining Time: 34 Days, 6 Hours
Content/listingImages/20151225/7f82ace8-ecb0-4ed8-8b7e-04a00d3e7d46_fullsize.jpg
Current Bid:  
No Reserve  
Auction Ends: Tuesday, March 2, 2021 11:03:30 AM
Bid History: 3 Bids  
Page Views: 44  

Listing Details

Lot Number: 50464
Title (English): Rav Alfas
Title (Hebrew): רב אלפס
Author: R. Isaac b. Jacob Alfasi (Rif)
City: Pressburg (Bratislava)
Publisher: Anton Edlen von Schmid
Publication Date: 1836
Estimated Price: $200.00 USD - $500.00 USD

Description

Physical Description

Frontispiece, volume 1 (of 8), tall folio, 410:262 mm., usual light age and damp staining, wide margins. A very good copy bound in contemporary over boards, rubbed.

 

Detail Description

With approbations of the generation's leading rabbis: R. Moses Sofer, R Akiva Eiger, R. Moses Teitelbaum, R. Jacob Arenstein, and many others.

The most important code prior to the Mishneh Torah of Maimonides. It was recounted that R. Jacob of Marvege, a tosafist, inquired in a dream whether the law concerning a certain case was according to the geonim or according to Alfasi; he received an answer from heaven: "And I shall establish my covenant with Isaac" (Gen. 17:21). R. Abraham b. David of Posquieres, who tended to be severely critical of other authors, wrote of him: "I would rely on the words of Alfasi even if he should say that right is left." R. Menahem ha-Meiri always refers to the Alfasi as "the greatest of codifiers." R. Joseph Caro regards the Alfasi as the first among the three pillars of learning upon whom the house of Israel rests (Alfasi, Maimonides, and R. Asher b. Jehiel), and upon whose authority he determined the laws in his Shulhan Arukh. Thus the Alfasi's influence pervades Jewish code-literature up to modern times. At the close of the Middle Ages, when the Talmud was banned in Italy, the Alfasi's work was expressly exempted, so that between the 16th and 19th centuries it was a principal subject of study among Italian Jews.

R. Isaac b. Jacob Alfasi (known as Rif; 1013–1103), author of the most important code prior to the Mishneh Torah of Maimonides. Alfasi was a native of Qal'at Hammad near Constantine, in Algeria, and is therefore sometimes called "ha-Kala'i." According to R. Abraham ibn David, Alfasi studied in Kairouan under both R. Nissim ben Jacob and R. Hananel b. Hushi'el, but nowhere does Alfasi mention them as his teachers. After a period of study in Kairouan, Alfasi settled in Fez (hence his surname "Alfasi" or Rif, initials of R. Isaac Fasi). He remained there until 1088, when, in his 75th year, he was denounced to the government by enemies and was forced to flee to Spain. After a few months in Cordova he moved to Lucena, where he remained until his death.

 

Hebrew Description

וראשי הגאונים נושאי כליו ... לא נופל דבר ... מספרי הרי"ף (הנדפסים באמשטערדאם [ת"ף] ובוויען [תקס"ד-תקס"ז]) ... ונוסף עליו בהוצאה החדשה הזאת הלכות ובאורים ... אשר לא באו עד עתה בדפוס עם ספרי הרי"ף ... חלק א-ח.

בשער כל חלק: שנת כ'ל'י'ל'ת' י'ו'פ'י' [תקצ"ו]. בראש כל חלק: הגהות (מעשה אילפס) מהנהו תרי גיסי ... בעלי מחברים ספר מפרשי הים [ר' מרדכי זאב איטינגא ור'יוסף שאול הלוי נאטאזאהן]. רובו של הספר נדפס דף על דף כבדפוס אמשטרדם ת"ף. בחלק ג, דף [4, ב], כותב המדפיס: אחרי שאני חלקתי ספרי רב אלפס לשמונה חלקים, לכן קבעתי דף א ב [ספירה חדשה] לכל חלק וחלק ... ותחתיו העמדתי באותיות קטנים הדף כמו שנדפס כבר באמשטרדם [ת"ף] ובזולצבאך [תקכ"ב-תקכ"ו].

הסכמות: ר' משה סופר, בהתגוררי פה ק"ק ראקענדארף, ט אלול תקצ"ה; - חלק א ר' נחום טריביטש, ניקאלשפורג, יד תשרי תקצ"ו. - חלק א ר' עקיבא ב"ר משה גינז (איגר), פוזנן, כז תמוז תקצ"ו; - חלק ב ר' משה טייטלבוים, אוהעל, כו תמוז תקצ"ו. - חלק ב ר' יעקב אורנשטיין ("מו"ה מרדכי ליב ביסליכיס מבראד ... הביא ... כתבי יד מרבותינו ... ובתוכם חדושי הרי"ף על מסכת נדרים"), לבוב, א של ראש-חודש תמוז תקצ"ו; - חלק ה ר' מרדכי זאב אורנשטיין, לבוב, א של ראש-חודש תמוז תקצ"ו. - חלק ה

חלק א: (ברכות, הלכות קטנות) ובאור מרדכי ... הרמב"ן הלכות בכורות וחלה ועל צבאו באור ... מו"ה יום טוב אלגזי זצ"ל, וקרא שמו ... הלכת י"ט, וגם השגת הראב"ד מספר תמים דעים [בתוך תמת ישרים, ויניציאה שפ"ג] על בעל המאור. 1836; [6], ג-סא, [1], סב-פו; [2], קג דף. בראש הספר נוסף דף: פורטריט דמיוני של הרי"ף. להלכות קטנות שער מיוחד. באור מרדכי על הלכות קטנות לר' מרדכי בנעט, שנדפס בוויען תקס"ד- תקס"ז לא נמצא בטופס שלפנינו. אפשר שלא נדפס. להלכות בכורות וחלה שער מיוחד: הלכות בכורות וחלה להרמב"ן ... ועל צידו ביאור ... מאת ... ר' יום טוב אלגזי ... מאנשי ירושלים. נדפסו לראשונה בליוורנו תקנ"ד. יצא גם בנפרד. חלק ב: (שבת, עירובין) ונוסף עליו ... בגדי ישע [נדפס לראשונה באמשטרדם תקי"ז] מבעל המחבר ספר השל"ה [שני לוחות הברית, ר' ישעיה הלוי הורוויץ ] ז"ל, הוא ... ביאור ... דברי המרדכי. 1836; [3], ב-פט, [1], צ-קלב, [1] דף. חלק ג: (פסחים, תעניות, ביצה, ראש השנה, יומא, סוכה, מגילה, מועד קטן) ונוסף ... בגדי ישע ... וגם השגת הראב"ד מספר תמים דעים על בעל המאור. 1836; [4], פח, פג-קעב, [1] דף. חלק ד: (יבמות, כתובות). ונוסף ... חדושי נמוקי יוסף על מסכת כתובות. 1836; [3], ב-קסד דף. נימוקי יוסף לכתובות נדפסו ראשונה על ידי ר' מרדכי הלוי בספר אשי ה', ליוורנו [תקנ"ה]. חידושו של ר' מרדכי הלוי במס' כתובות, דף כב, א, נדפס גם הוא כאן (דף קסג-קסד). חלק ה: (גיטין, קידושין). נלוה לחלק הזה ... הרי"ף והרמב"ן על מסכת נדרים ועליהם חונים הרב נימוקי יוסף והריטב"א. 1838; [2], קכג; [2], מ[ז] דף. להלכות נדרים שער מיוחד: ספר אשי ה' כולל הלכות רב אלפס ורמב"ן על נדרים והחונים עליהם ... חידושי הריטב"א ונמוקי יוסף. הלכות הרמב"ן, חידושי הריטב"א ונימוקי יוסף נדפסו ראשונה בספר "אשי ה'", ליוורנו [תקנ"ה]. על הלכות הרי"ף לנדרים עיין: ש' שפר, הרי"ף ומשנתו, ירושלים תשכ"ז, עמ' 117-118, הכותב: ספק גדול הוא אם באמת יצאו הלכות אלו מתחת ידו של הרי"ף. חלק ו: (בבא קמא, בבא מציעא). 1838; [3], ב-ס, ב-קנה דף. חלק ז: (בבא בתרא, סנהדרין, מכות, שבועות, עבודה זרה, שערי שבועות). 1839. [3], קעו, [6], קעז-רכג דף. דף רכג, ב: החרוזים על קבר ר' יצחק אלפסי, מאת ר' משה אבן-עזרא ור' יהודה הלוי. כרך ח: (חולין, [חיקור דינים]). 1836; [2], קלב, [2] דף. [2] דף: חידושי מהור"ר ישעיה פיק.

 

References

Bibliography of the Hebrew Book 1470-1960 #000120740; EJ; JE