Descriptive work of the first Temple built by King Solomon by R. Jacob Judah (Aryeh) de Leao (Leon) Templo, (1603-1675). Born to a Marrano family in Hamburg, Templo studied in Amsterdam under R. Isaac Uziel. He afterwards returned to Hamburg, returning to Holland to officiate as hakham in Middleburgh. In 1643, Templo was again in Amsterdam, serving as an instructor in the Etz Hayyim Talmud Torah and assisting at Menasseh Ben Israel's press, vocalizing the 1646 edition of the Mishnah. His main interest, however, was the architecture of the Tabernacle and the First Temple: Templo, whose name derives from this pursuit, prepared copper engravings and models of both structures. These models were taken to England and exhibited before Charles II, with the hope that Templo would receive an offer of purchase. While there he designed the coat -of-arms of the Free Masons. Templo first published his work on the First Temple in Spanish as Retrato del Templo de Selomoh (Middleburg, 1642). It was translated into French (1643), Dutch and Latin (1665) editions, and into Hebrew as Tavnit Heikhal.

The title is from "our daughters are like corner stones, crafted in palatial form (tavnit heikhal)" (Psalms 144:12). A border comprised of multiple rows of florets surrounds the text of the title page, stating that it is

“the form of the Temple, examined in great brevity, of the house "that king Solomon made" (I Kings 7:51, Jeremiah 52:20) for the Lord, with all its ordinances and all its     forms, that are found in it from the time it was founded on the holy mount until the time that the wicked Titus made it a desolation  …

And further, on all the precious utensils used in the service, each according to its work, none lacking:

 And from these also the work of the Tabernacle .... “

The title page further informs that all the utensils used to minister in the Temple are described and that it was originally published in another language and has been translated into Hebrew by R. Jacob Judah Aryeh (the author). It is dated, "The Lord is in his holy temple קדשו (410 = 1650), the Lord's throne is in heaven" (Psalms 11:4). The title page is followed by a Latin title page, two pages of privileges to print, both issued in 1642 for fifteen years from the States-General of the United Dutch Provinces, the second from the States of Holland and West-Friesland, here translated into Hebrew. Several laudatory poems follow from R. Saul Morteira, R. Isaac Aboab, R. Samuel Jessurun, and R. Aaron Zarfati. Next is Templos introduction, in which he describes the structure of the book and informs that this is but a small portion of what he knows on the subject. There is a dedication to the officers of the Sephardic Congregation Talmud Torah and the text in a single column in square letters. The four parts of Tavnit Heikhal, which are further divided into chapters, are a general overview of the Temple, the structure of the building, its utensils, and the other related structures on the Temple Mount. The volume concludes with an index.

Hebrew Description

אשר בו נחקר... הבית אשר עשה המלך שלמה לה'... למיום יסודתו... ועד העת אשר טיטוס הרשע נתנו לשמות ... בחרבן בית שני... [גם] על כל הכלים..אשר ישרתו בם בקדש... ומאלה וגם מכל מלאכת המשכן בשלמות יש למחבר תבנית מעשה חרשים כלו בנוי... חברו בלשון לעז וגם העתיקו ללשון הקדש... ר' יעקב יהודה ארי שבחבורה...

שנת ה' בהיכל ק'ד'ש'ו' ה' בשמים כסאו

בראש הספר: "רשיון אצילי מדינת זילנדייאה", "רשיון אצילי הארץ נקראים נציבים כלליים", ו"רשיון אצילי מדינת הולנדייאה" - משנת 1642. בתרגום לעברית; שירים בשבח הספר: [א] אריה דבי עילאי בנית, מאת ר' שאול לוי מורטירא. אוצר השירה
והפיוט, א, עמ' 345, מס' 7599.
[ב] על רום שמי ערץ האם עלית, מאת ר' יצחק אבואב. שם, ג, עמ' 274, מס' 594. [ג] צאינה וראינה בנות ציון הנה, מאת ר' שמואל ב"ר אברהם ישורון הרופא. שם, עמ' 309, מס' 19. [ד] ראו בני תבל וכן תמהו, מאת ר' אהרן צרפתי. שם, עמ' 356, מס' 104.
[ה] אעורר זמירות בהלל ותודות, מאת המחבר. שם, ד, עמ' 107, מס' 1879.
דף לה,ב-לו: עדות שלוחי המלך תלמו [צ"ל: תלמי]... ממה שראו בבואם לירושלים... נעתק על ידי רבי עזריה מן האדומים בספרו מאור עינים [מנטובה של"ד] דף טו ע"א [-יו].
מההקדמה (דף ה,ב): "החיבור הלזה איננו כי אם קצר דברים מכל מה שאודיעך על נכון בספר אשר על עצם הענין הזה אחבר אחר ימים אחדים".
יתכן שכוונת המחבר לספר באר הגולה, מגנצא תרל"ז, שהוא "מהדורא בתרא מן הספר... תבנית היכל".

Heller, 17th Century Book, (Brill, Leiden-Boston 2011) pp. 672-3; Bibliography of the Hebrew Book 1470-1960 #000143909; Fuks, Holland #266