Physical Description

Volume 6-7, octavo, 195:115 mm., usual light age staining, red edges, minor worming at end. A very good copy bound in contemporary boards.

Rare - most major collections have incomplete copies of this Rite.

Detail Description

Wolf Heidenheim (Benjamin Ze'ev; 1757–1832), was born in Heidenheim, Germany, he studied with Rabbi Nathan Adler in Frankfort. In 1788 he established himself in Offenbach, where he subsequently published Abraham ibn Ezra's grammatical work Moznayim (1791), with commentary and notes and part of an edition of the Pentateuch (up to Gen. 43:16) with a carefully corrected text of the Targum and several commentaries, together with explanations and a detailed commentary on Rashi by Heidenheim (Torat Elohim Meforash). He was obliged to abandon the project for financial reasons.

In 1798 he received a license to establish a German and Hebrew press in partnership with Baruch Baschwitz. In 1800 Heidenheim began the publication of his most famous work, the nine-volume edition of the mahzor, Sefer Kerovot (Roedelheim, 1800–02), which went through numerous printings. The work included the first pure German translation (in Hebrew characters) of the liturgical poems for the festivals (individual pieces were translated by his friends Wolf Breidenbach and Baer Bing), a Hebrew commentary and a literary historical introduction, and an alphabetical summary of the liturgical poets. Heidenheim devoted great care to typographical setup as well as to the restoration of the correct text of the prayers. With this objective, he drew on manuscripts and occasionally on old printed texts. The prominent rabbis of his time approved of Heidenheim's work and also contributed notes and comments to many piyyutim. Despite the haskamot of these rabbis prohibiting the reprinting of Heidenheim's mahzor, many pirated editions appeared in the 19th century.

His other works in the field of liturgy include a small edition of the daily prayers, Sefat Emet (Roedelheim, 1806), distinguished for its correctness and typographical beauty, which went through more than 150 printings; a larger prayer book, Safah Berurah (1825), with German translation in Hebrew characters; the ritual for Passover eve (Roedelheim, 1822–23); for Purim (1825); for the month of Av (1826); for the night of Shavu'ot and Hoshana Rabba (1830); and penitential prayers (Roedelheim, 1823). In the edition of the prayer book Siddur li-Venei Yisrael (1831), which presented his translation in German letters for the first time, Heidenheim made many concessions to efforts for reform in that he omitted individual prayers and printed a preface by Michael D. Creizenach on the prayers. In Orthodox circles, Heidenheim was very much blamed for this, just as his approval of the innovations of the Kassel Consistory (in his foreword to Menachem Mendel Steinhardt's Divrei Iggeret, Roedelheim, 1812) had shocked them. Heidenheim also made major contributions to the field of masoretic studies. He published the Mishpetei ha-Te'amim (Roedelheim, 1808) on biblical accents; and an edition of the Pentateuch in four different forms, all containing material important to the masoretic text and commentaries, as well as the editions of medieval masoretic texts. Works of later scholars heavily relied on Heidenheim's materials, both printed and manuscripts. Many of Heidenheim's works remained unpublished and most of his manuscripts were acquired by the Bodleian Library in Oxford.

Hebrew Descridpion

מנהג פולין... מדויק היטיב ומבואר יפה ומתורגם אשכנזית (מאתי... [בנימין] וואלף ב"ר שמשון ז"ל איש היידנהיים). וכל הענינים הנהוגים בימים האלה, וכל הדינים וכל התפלות כלם נקבצו... איש על מקומו הראוי... (9-1).

התרגום באותיות צו"ר. במקביל נדפסה מהדורה כמנהג אשכנז. כרך 3, שבועות, לא נדפס במנהג פולין והמוציא לאור צירף במקומו את המחזור לשבועות מנהג אשכנז, שנדפס בשנת תקס"ה. בהוצאות הבאות של המחזור לא צויין המנהג בשערי כרך 1 (יום ראשון ושני של פסח) וכרך 3 (שבועות). כרכים אלה נספחו למנהג פולין וגם למנהג אשכנז. בהוצאות הבאות נרשמו חלקים אלה במנהג אשכנז בלבד. לכרכים 1, 3, 4, 6, 8 שערים נוספים: ספר קרובות הוא מחזור...

הסכמות: ר' נח חיים צבי ב"ר אברהם מאיר ברלין, אלטונא, ראש חודש אדר תק"ס; - (1) ר' ארי' ליב ברעסלא, ראטרדם, יט אדר תק"ס; - (1) ר' משה טובי' מזונטהיים, הענא, כו אדר תק"ס. - (1) ר' צבי הירש [באשקא] מזאמשט, אלטונא, טו שבת תקס"ה - (3) ר' שלמה ב"ר צבי [הירשל], לונדון, יח שבט תקס"ה; - (3) ר' יהודה ליב מרגליות, פרנקפורט דאודר, כא אדר ב תקס"ה; - (3) ר' שלמה מדובנא (כעין מבוא למחזור) -(3) ר' פינחס הלוי איש הורוויץ, פ"פ [פראנקפורט] דמיין, יב אלול תקס"ג. - (בכרך 6, בהוצאת תקס"ג) ר' נפתלי הירש לבית קצנאילבבוגן, פפד"א [פראנקפורט דאודר], יט אדר תק"ס. - (8)

(1): ליום ראשון ושני של פסח. תק"ס. [6], קד, יב דף. דף ט-יא,א: ביאור לאזכרה שנת עולמים להרב... משה טובי' [מזונטהיים] נר"ו אב"ד דק"ק האנוי. דף עד,ב-עו,א: ביאור לאור יום הנף לרבינו... נח חיים צבי [ברלין] נר"ו, איתן מושבו כעת על כסא ההוראה בק"ק המבורג... ולפנים בק"ק מגנצא.

(2): ליום שביעי ושמיני של פסח. תק"ס. [2], יב, קטז, יב דף.

(3): שבועות. תקס"ה. [8], י, יב, קכד, יב דף.

(4): ליום ראשון של ראש השנה. תק"ס. [2], ט, ד, יג-קג, יב דף. נדפס על נייר ירוק.

(5): ליום שני של ראש השנה. תק"ס. [2], צט, יב דף.

(6): לערבית ליום כפור. עם שיר היחוד, גם כתר מלכות לר"ש [ר' שלמה] בן גבירול. תק"ס. [1], נב, טז דף. מאוחר יותר נדפס חלק זה שנית, בשנת תקס"ג. בהוצאת תקס"ג ס, יח דף. בהוצאה השניה נוספה "הסכמה וחרם" מאת ר' פינחס הורוויץ.

(7): ליום כיפור. תקס"ג. [3], סח, כב, מא, כח, כט, [1] דף. סדר עבודה של יום הכיפורים נדפס עם פירושו של ר' יעקב יוקב נוימברג.

(8): ליום ראשון ושני של סכות עם סדר ההושענות. תק"ס. [8], יב, סג, י, יב דף. דף [8-3]: "הפיוטים והפייטנים... [מאמר על] הולדת הפיוטים ומולידיהם החכמים".

(9): לשמיני עצרת ושמחת תורה ולשבת חה"מ של סכות. תקס"ג. [1], ד, קיד, יב דף.

References:

Bibliography of the Hebrew Book 1470-1960 #000172556; EJ