× Bidding has ended on this item.
Ended

Siddur with the commentary Raban, Ostrog c, 1827

סדר כמנהג פולין ליטא ורייסין ומעהרין עם פירוש ראב"ן - Rare

Listing Image
Payment Options
Seller Accepts Credit Cards

Payment Instructions
You will be emailed an invoice with payment instructions upon completion of the auction.
Details
  • Lot Number 51003
  • Title (English) Siddur with the commentary Raban
  • Title (Hebrew) סדר כמנהג פולין ליטא רייסין ומעהרין עם פירוש ראב"ן
  • Note Rare
  • Author R. Eliezer ben Nathan of Mainz, commentary
  • City Ostrog
  • Publication Date 1827
  • Estimated Price - Low 300
  • Estimated Price - High 600

  • Item # 1817612
  • End Date
  • Start Date
Description

Physical Description

Octavo, 190, 154 ff. 185:100 mm., nice margins, heavy use staining, many ff. turned, age and damp staining, loose in contemporary full leather over boards, rubbed.

 

Detail Description

Detailed siddur for the entire year according to the Ashkenaz rite with comprehensive commentary and explanations. The title-page informs that the siddur’s commentary was written by R. Eliezer ben Nathan (Raban), one of the Ba’alei Tosafot and with saelected commentaries from other works. Added are Mishnayot from tractate Yoma with the commentary Kav ve-Naki by R. Elisha ben Abraham. It is in a small size so that a person can carry it in his bag and learn form it. There is an approbation from
R. Ephraim Zalman Margolios. The siddur begins with rising in the morning, including Tikkun Haztot. Prayers for are accompanied by detailed explanations. An attractive detailed siddur for the entire year with accompanying commentary by a Ba’ale Tosafot.

R. Eliezer ben Nathan of Mainz (known as RaBaN = Rabbi Eliezer Ben Nathan; c. 1090–c. 1170), one of "the elders of Mainz" and a leading rabbinic authority in Germany in the 12 century. R. Eliezer was apparently born in Germany and in his youth seems to have studied with rabbis of Mainz. Later he lived for a time in the Slavic countries, and possibly in Russia. He then returned to Mainz, where he married the daughter of R. Eliakim ben Joseph, of whose rabbinical court he was a member. Among his four sons-in-law were R. Samuel ben Natronai and R. Joel ben Isaac ha-Levi. He was also related to R. Ephraim ben Jacob of Bonn and R. Jacob ben Isaac ha-Levi. Raban's contemporaries in France and Germany recognized his authority, and they addressed him in terms of great respect. Indeed Raban was in contact with all the major Jewish communities of his time. In 1150, together with R. Jacob ben Meir Tam and R. Samuel ben Meir, he drew up the famous Takkanot Troyes (the Troyes Ordinances).

     
 

Hebrew Description

עם פירוש ראב"ן, כמנהג אשכנז... הפירוש הזה חיבר... רבי אליעזר ברבי נתן ז"ל, אחד מבעלי התוספות... עם פירושים מלוקטים מספרים ישנים... הוספנו בו משניות מסכת יומא עם פירוש קב ונקי [מאת ר’ אלישע ב"ר אברהם], באשר יוכל שאתו כל אדם באמתחתו וללמדה בימים נוראים... חלק א-ב.

לוחות המולדות והתקופות שנדפסו בסידור, הן לשנים תקפ"ח-תקצ"א. לפיכך פרט-השנה תקע"ז בלתי אפשרי. הסידור נדפס עשר שנים מאוחר יותר, בשנת תקפ"ז או תקפ"ח.

נוסח אשכנז. במקביל נדפס סידור דומה בנוסח ספרד (חסידי).

סידור עם ביאור, בחלקו מכתב-יד המיוחס לר’ אליעזר ב"ר נתן, וכן הלכות והנהגות ודברי מוסר והתעוררות. העורך המו"ל הוא ר’ אפרים זלמן מרגליות, שכתב היד היה ברשותו. הוא כותב בהסכמתו: "אודיעה נאמנה כי מידי היתה זאת לדפוס סידור זה עם פירוש ראב"ן ... ולפי הנראה נתחבר זה הפירוש יותר מת"ר שנה... וגם ימצא אדם עונג לנפשו בקראו ליקוטים הנמצאים כאן מספרים ישנים... וכל הדינים הנצרכים כל השנה. והליקוטים, אולי ע"י שכחת הפועלים לא נרשם לפעמים בשם מי... מובטח אני באחב"י [באחינו בני ישראל]... לא יעשו עולה ולא ירימו ידיהם להדפיס סדר תפלה כזה בלי רשותי".

דיון על הסידור הנוכחי, עם השוואה של הנדפס כאן לשרידים מפירושיו של הראב"ן שבכתב-יד, עיין: א"א אורבך, ערוגת הבשם, ד, מבוא, ירושלים תשכ"ג, עמ’ 24-25, 35-38. אורבך סבור שהמביא לדפוס הוא ר’ אהרן ב"ר יחיאל מיכל הלוי, עורך הסידורים "תפלת נהורא", "נהורא השלם" ועוד. אולם בסידור עצמו לא נזכר שמו של ר’ אהרן, והפירושים והליקוטים שבו (דינים, דברי מוסר והנהגות) שונים מאלו שבסידוריו. על כל פנים, הקשר שבין ר’ א"ז מרגליות ובין הסידור עולה בבירור מדבריו בהסכמה.

ועיין: י’ יודלוב, הדפוס העברי באוסטרהא הוספות ותיקונים, עלי ספר, ג, תשל"ז, עמ’ 131-132 (יודלוב גם הוכיח שם שלפני שנת תקפ"ב לא נדפס דבר מתוך כתב-היד של הראב"ן שהיה בידי רא"ז מרגליות)

בהוצאות אחדות נקרא הסידור בשם "סדר ראב"ן".

חלק א: לחול ושבת. ט, יא-לו, לו-פז, צב-צה, ק-קמג, [2], קנב-קסא, קסד-קסה, קסה-קצ דף.

דף יא-יח (דף יח מסומן בטעות צד): "התעוררת [!] לתפלה בכוונת הלב, בשם הגאון... ר’ אפרים זלמן מרגליות, וקראו בית תפלה". טו פרקים.

דף פו,ב-צב,א: "ההנהגה אשר תקן הרב רבינו אשר" (ארחות חיים).

עם הלכות רבות, כגון "דיני סדר אכילה", "דיני קריאת שמע וברכותיה", "הנהגות טובות מגמילות חסדים וממעשר והכנסת אורחים, בשם הגאון בעל מטה משה [ר’ משה מת]", ועוד.

חלק ב: לראש חודש ולמועדים. [1], ג-יד, יג-ע, [2], כג-ל, [2], פא-פח, [1], פט-צז, צו-צז, קכט-קנד דף

דף נה,ב-נו: "הנהגות יז בתמוז ובין המצרים, מלוקטים מסר מטה משה".

בשנת תק"ץ נדפס באוסטרהא "סדר תפלה נהורא רבא ... ונקרא שמו סדר ראב"ן" (עם פירושו של הראב"ן).

על גלגוליו כל כתב היד של הראב"ן בתקופה מאוחרת, עיין: ר’ אליעזר בן נתן, ספר אבן העזר הוא ספר ראב"ן, עם ביאור בשם אבן שלמה מאת ר’ שלמה זלמן עהרענרייך, שאמלויא תרפ"ו, מסכת מגילה, דף קעה,ב. הרב עהרנרייך כותב על כתב היד: "ואני זכיתי לראותו אצל הגה"צ [ר’ יששכר דוב רוקח] מבעלזא שליט"א, ונכתב בשנת ל"ח ... בכתב אשורית יפה ומהודר, והוא פירש על כל התפילות ועל כל היוצרות של כל השנה ואח"כ פסקי דינים הרבה".

 

 

Reference

Bibliography of the Hebrew Book 1470-1960 #000332675; EJ; Yudlov, Mehlman Collection 216; Vinograd 170