Even Yisrael - Homilies by R. Israel b. Zev Wolf Lipkin (Salanter) (1810–1883), founder and spiritual father of the Musar movement. His father, author of the glosses Ben Aryeh on the Talmud and rishonim, served as rabbi in Goldingen, Latvia and Telz, Lithuania, and he was later appointed rabbi of Zhagare, where Israel was born. At the age of 12, Israel went to the yeshivah of R. Zevi Hirsch Broida in Salant, and his reputation there was such that his teacher referred to him as "the little Alfasi"; other great contemporary scholars applied similar laudatory appellations to him. His chance meeting with R. Zundel of Salant, who though a great scholar was an unusually humble and modest man, had a decisive influence on him. Powerfully impressed by R. Zundel's personality, R. Israel attached himself to him, regarding him from then on as his principal teacher, and conducting himself according to R. Zundel's ethical principles. He refused to accept rabbinical office, even that of Brest-Litovsk - the major community in Lithuania.

During his whole life, R. Israel Salanter sought the best way in which to influence the community. Deciding to become a preacher or a mashgi'ah ("spiritual mentor") in a yeshivah, he accepted the position of head of a yeshivah in Vilna, where he was quickly renowned for his profound acumen. He soon resigned this post, however, and established his own yeshivah in Vilna. When his fame spread he began to preach sermons giving expression to the doctrine of musar, a moral movement based on the study of traditional ethical literature. These sermons attracted huge audiences. He proceeded to found groups for the study of musar on the lines of various ethical works. With the consolidation of these groups he established a special institution called a Bet Musar, in which he delivered his musar discourses and these became the pattern for similar discourses delivered in all the yeshivot of the Salanter school. These discourses were never recorded apart from several individual ones published by his pupil R. Shneur Zalman Hirschovitz in Even Yisrael (1883).

In general R. Israel Salanter was revolutionary in his ideas. He proposed the compilation of an Aramaic-Hebrew dictionary for the better understanding of the Talmud, the translation of the Talmud into Hebrew, its printing in one volume, its translation into European languages, its teaching in universities, and the provision of religious books in Russian. R. Israel Salanter was also active in the communal and political spheres. He left no large works. He published an article in the Ez Peri (1881) and a number of articles from Tevunah, were later collected in a special work called lmrei Binah (1878). His well-known lggeret ha-Musar ("ethical letter") was first published in Koenigsberg in 1858 and repeatedly republished. A collection of his discourses recorded by pupils was published under the title Even Yisrael (1883); letters and collections appeared in various organs such as Beit Yisrael, Hut ha-Meshullash, etc.

Bound with:

She’elot u-Teshuvot ha-Geonim  - Responsa of the geonim. The geonim were recognized by the Jews as the highest authority of instruction from the end of the sixth century or somewhat later to the middle of the 11th. In the 10th and 11th centuries the title of gaon was also used by the heads of academies in Erez Israel. In the 12th and 13th centuries—after the geonic period in the exact sense of the term—the title gaon was also used by the heads of academies in Baghdad, Damascus, and Egypt. Apparently, the term gaon was shortened from rosh yeshivat ge'on Ya'akov (cf. "the pride of Jacob," Ps. 47:4).

אבן ישראל... דרושים... וחידושים בש"ס ופוסקים, מאת... מו"ה ישראל ליפקין זצלה"ה, המפורסם... בשמו ר' ישראל סאלאנטער... ונלוה לו ספר אבן בוחן כולל איזה שו"ת ודרושים, והדרן לנזיר. ממני... המוציא לאור... שניאור זלמן [הירשאוויץ] בא"א מוהר"ר אברהם זצלה"ה אב"ד דק"ק גאלדינגען...

... ברייתא מעשה תורה עם הוספות ... רבינו אליהו מווילנא (שהוצאתי לאור אות יוד ... בשם עשרה מאמרות ... בשנת תרכ"ד) ... עתה מסודר ביתרון טוב ... מאות אלף עד אות יג, וגם אות עין ... ואחריו הוסיף גם בנו ... ר' אברהם זללה"ה תוספות מרובה (בתוספות תיקוני מראה המקומות ומקורי המאמרים ... עם הערות ... מאת המסדר גרשון ריפס). גם מחובר בזה (כללי הגר"א) ... כללי טומאה וטהרה, כללי קרבנות ... מולדות ותקופות ... עריות ושניות, מנין שנות השופטים ומלכי ישראל ומלכי בית דוד (כריתות ... מיתות ב"ד) ועוד...וגם ... הוספות לכל אות ואות מה שהשמיט הגאון ז"ל ובפרט מפרקי דרבינו הקדוש שיצא לאור זה פעם ראשונה מתוך כתב יד [לבוב תרל"ז, ע"י שמואל שענבלום]. כל אלה מסודר על ידי ועל ידי ... מוה' גרשון בר' יהודה שמשון (ריפס) ... גם השלמתי ... ממספר יג עד אות ק וקראתיו בשם דברי סופרים. המוציא לאור נח חיים בלא"א מוה' משה זללה"ה ...

עמ' 2-1 (ספירה שניה): "פתח דבר" מאת ר' נח חיים לווין. כותב בין השאר: "זה כעשרים שנה שהוצאתי לאור אות יוד ... זכור לטוב ... ר' שמואל לוריא ממאהליב נ"י, שהעירני ... להוציא לאור הספר כולו ... [כי] ר' גרשון ריפס ... מבקש להדפיסו ... ונתרצה למסור העתקתו אלי במחיר, ובאופן שגם שמו יזכר על הספר. ואם ... כי בהעתקתי מסודר ... כל מאמר בשלימות, כפי תבנית אות יוד, והוא בא בהעתקתו בקצרה ... בחרתי להדפיס יתר האותיות כפי העתקתו ... כי העתקתי מחזיק כפלי כפלים,. עמ' 4-2: הקדמת מסדרי הספר, נח חיים לווין וגרשון ב"ר שמשון ריפס. באמת זו הקדמת ר' נח חיים לווין, שהועתקה מהוצאת תרכ"ד, בהשמטת "הגה"ה" אחת ובתוספת קטעים חדשים. בין השאר נאמר בהם כי "הרב ... שמואל לוריא ... המציא לנו את ההוספות הר"א [ר' אברהם בן הגר"א]", בתוספת הערות רבות החתומות: ש"ל. עמ' 6-4: "ברכות בחשבון". חתום: יהודה שמשון ריפס נ"י. אך בעמ' האחרון תוקן: "בסוף המאמר של ברכות בחשבון נדפס בטעות שם יהודא שמשון ריפס, וצ"ל שמי נח חיים". באמת הועתקו הדברים מהוצאת תרכ"ד, בהשמטת "הגה"ה" אחת ובהשמטת הפיסקא על דרך עריכת הספר. כן הושמט מכתבו של ר' ברוך צבי הירש רוזנבלום, ותוכן דבריו הוכנס למקומו, באות י, סי' כט, במקום פירושו של המו"ל. נוספו דברים מאת המו"ל באות י סי' נג, סג, עד. עמ' 107-102: "כללי הגר"א ז"ל". בשולי העמודים: "כללי הטומאות, נדפסו בראש ספר א"ר [אליה רבה] מהגר"א ובפ"ה ממס' זבים (שלשים ושש כריתות בתורה), נדפס באדרת אליהו סוף פ' קדושים בשינויים ... והנוס[חא] שבכאן נכונה". עמ' 108-107: "ליקוטי כללי הגר"א ז"ל". הועתקו, בהשמטות, מתוך ספר מדרש תדשא [קניגסברג אחר תרט"ו]. ראינו טופס, שמעבר לשערו נשמט שם המדפיס ברוסית.