× Bidding has ended on this item.
Active

Yesod Olam, R. Isaac ben Joseph Israeli, Berlin 1777

יסוד עולם - Astrology - First Edition

Listing Image
Current Price $120.00 ( ) Reserve Price Not Met
Your Maximum Bid Is $0.00
$
Minimum Bid $140.00
Or
Or
Remaining Time 24 Days, 06:20:43
Virtual Judaica will bid incrementally for you up to your maximum bid. Your maximum bid is kept a secret from other users.
Your bid is a contract between you and the listing creator. If you have the highest bid you will enter into a legally binding purchase contract.
Details
  • Lot Number 52364
  • Title (English) Yesod Olam
  • Title (Hebrew) יסוד עולם
  • Note Astrology - First Edition
  • Author R. Isaac ben Joseph Israeli
  • City Berlin
  • Publication Date 1838
  • Estimated Price - Low 300
  • Estimated Price - High 600

  • Item # 2164409
  • End Date
  • Start Date
Description

Physical Description

First edition. [1], 93, [7] ff., [2 foldout charts], quarto, 202:164 mm., usual light age staining, wide margins, stamps previous owners. A good copy bound in contemporary leather over boards, rubbed and split.

 

Detail Description

Yesod Olam ("The Foundation of the World") was written in 1310, and was considered the most important contribution to Hebrew literature in this field. It deals with the geometrical problems of the earth in the Ptolemaic system of the universe as revised by al-Bitsuji, the seasons, etc., and includes astronomical tables. The high esteem in which this book was held over several centuries led to an edition in 1777 being published in Berlin by R. Baruch b. Jacob [Schick] Shklover, and a more complete edition, with a preface by David Cassel, was produced in Berlin (1846–48) by B. Goldberg and L. Rosenkranz. There are also commentaries on this work by R. Isaac Alhadib, R. Judah Bassan, and R. Elijah Mizrahi. An abridged version in Arabic was written by the author's son, R. Joseph Israeli b. Isaac, a Hebrew translation of which (under the title Kizzur Yesod Olam) still exists.

R. Isaac ben Joseph Israeli (first half of the 14th century), Spanish astronomer and student of R. Asher b. Jehiel (Rosh). He is best known for his book Yesod Olam. R. Isaac Israeli is also the author of two other books, still extant in manuscripts, Sha'ar ha-Shamayim and Sha'ar ha-Millu'im.

 

Hebrew Description

ספר יסוד עולם :... הי’ ספון ... בכ"י (בבית גנזי הרב [ר’ צבי הירש לעווין] ... אב"ד דק"ק ברלין) ... חברו ... רבינו יצחק הישראלי תלמיד הרא"ש ... (בשנת חמשת אלפים ושבעים) לרבו הרא"ש ... בחכמת העיבור וה[לכות] קידוש החודש והוא ... מבאר כל הברייתות השנויות בגמרא מענין העיבור וסודו וכל חכמת המשלשים והתכונה וכל צבא השמים מצבם ומהלכם ... ואחריו יאיר נתיב להבין דברי ... הרמב"ם בס’ [משנה תורה, הלכות] קידוש החודש ... גם חיבר כל הלוחות השייכים לכל החשבונות אשר בחכמה הזאת ... והוגה ... וגם הלוחות אשר כבר עבר זמנם ... הוקם מחדש לזמנינו זה. ע"י המבי’ לבי’ הדפוס הרבני ... ברוך בהרב ... יעקב [שיק] משקלאב ...

דף ב: שיר בשבח הספר, מאת נפתלי הירץ וויזל. פותח: עץ עושה פרי.

לדף י"ז נדבק לוח צורות הנדסיות.

המאמר הרביעי, פרק יח, דף פג,ב-פו): "אזכור בו סדר ימות עולם לפי האבות והשופטי’ והמלכי’ וסדר קבלת התורה שבעל פה דור אחר דור איש מפי איש ממשה רבינו ע"ה ועד עתה".

פרק זה נדפס ראשונה בתוך ספר יוחסין לר’ אברהם זכות, קראקא ש"מ-שמ"א, דף קנו,ב-קסד,א.

בראש המאמר החמישי (דף פו,ב): "אמר המביא הספר על מזבח הדפוס ... ראיתי ... כי הלוחות שחיבר בעה"מ הרבה מהם כבר עבר זמנם, ואותן שנשארו שעדיין לא עבר זמנם ... עלו כולם קמשוני’ וטעיות ... קמתי ויסדתי לוחות חדשות הנהוגים בזמנינו זה ממחזור רצ"ב ועד שי"ו [צ"ל: ש"י] בכולם דרכתי דרך בעה"מ ופירשתים בשמותם הנהוגים בזמנינו כפי לשון הרמב"ם ... והלוחות הישנים שעדיין נהוגים בזמנינו תקנתי יסודותם ... גם ... ביארתי תיקון הירח לשאר עיתי החודש ... אשר ... לא ביארם המחבר. גם פירשתי סתימת לשון המאמר".

דף צב,ב-צג: "אמר יצחק בן ישראל, מעשה היה בחודש סיון משנת חמשת אלפים ותשעים [וארבע] למנין העולם שעמד פריץ אחד וטען על האנשי’ מזקני טוליטלה, ואמר כי ישראל אכלו חמץ בפסח ביום ראשון ושני שעכבו אכילת מצה עד יז בניסן וכת’ על זה ועל ענינים אחרים עוד, טענות של דופי ... ובקשו ממני להשיב עליהם ולבטל אותם ... וזהו נוסח טענותיו ... ועתה אכתוב נוסח תשובתי". עיין: יצחק בער, תולדות היהודים בספרד הנוצרית, תל-אביב תשי"ט, עמ’ 206.

דף צג,ב: העתק כתב סמיכות שקיבל המביא לבית הדפוס מאת ר’ אברהם מבית קצנאלין פוגין, אב"ד בריסק דליטא, ביום כה בסיון תקכ"ד, במינסק.

הסכמה: ר’ צבי הירש [לעווין], ברלין, יח שבט תקל"ז, וחתימות רבני ברלין: ר’ אהרן ב"ר יוסף אהרן הלוי הורוויץ, ר’ זנוויל נייא גאס מפרנקפורט דמיין, ר’ שמואל זנוויל בראנדיבורג ור’ יהודה ליב פ"ב [פרנבאך];

רבני דייני פראנקפורט דאדר ביומא דשוקא: ר’ אהרן הלוי העליר, ר’ אלי’ מפוזנא חונה בלאנצבורג ור’ צבי הירש מירולש מלונדין החונה בשווערין;

ר’ יעקב משה ב"ר שאול [לעווענשטאם], אב"ד ווילעהן, פפד"א, ביומא דשוקא.

 

Reference Description

BE 767; Waxman, Literature, 2 (1960), 320–1; G. Sarton, Introduction to the History of Science, 3 (1947–48), 691–2, includes bibliography; W. M. Feldman, Rabbinical Mathematics and Astronomy (1931), 111; EJ; http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=000129717&local_base=MBI01