× Bidding has ended on this item.
Active

Mikra'ot Gedolot, Volume IV, Venice 1526

מקראות גדולות, חלק רביעי, כתובים - First Bomberg edition

Listing Image
Current Price $1,000.00 ( ) No Reserve
Your Maximum Bid Is $0.00
$
Minimum Bid $1,100.00
Or
Or
Remaining Time 42 Days, 10:38:00
Virtual Judaica will bid incrementally for you up to your maximum bid. Your maximum bid is kept a secret from other users.
Your bid is a contract between you and the listing creator. If you have the highest bid you will enter into a legally binding purchase contract.
Details
  • Lot Number 52639
  • Title (English) Mikra'ot Gedolot, Volume IV
  • Title (Hebrew) מקראות גדולות, חלק רביעי, כתובים
  • Note First Bomberg edition
  • City Venice
  • Publisher דפוס דניאל בומבירגי
  • Publication Date 1526
  • Estimated Price - Low 5,000
  • Estimated Price - High 10,000

  • Item # 2216013
  • End Date
  • Start Date
Description

Physical Description

First Bomberg edition. [2-232] ff. (of 298), tall folio, 380:260 mm., volume IV (of IV),  lacking title, 111/4 to end (mesorah),  light age and damp staining, wide margins, upper margin foxed with repairs affecting text,, corners rounded, tears touching several letters or words. Bound in modern full leather over boards, tooled in blind.

 

Detail Description

Part IV (of IV) of the first of the great Bomberg rabbinic bibles, Mikra'ot Gedolot (1526), containing the text of the Hebrew Bible with with Aramaic translation, Targum Onkelos, Rashi's commentary, the commentaries of Abraham ibn Ezra, Nahmanides and several others.

Daniel Bomberg, the son of an Antwerp merchant, can be referred to as the father of the printed Babylonian Talmud. Indeed, among his many accomplishments are the first printing of Babylonian Talmud (1520-23) and the Jerusalem Talmud (1522-23), the first Mikra’ot Gedolot (1515-17), the first Alfas (1522), the first Kariate printed book (1528-29). Why the Christian (Calvinist) Bomberg printed Hebrew books is a subject of many bibliographers’ articles. He was associated with Felice da Prato, an apostate who subsequently became a friar, who influenced him to print Hebrew books. Israel Mehlman assumes that proselytism played a role in the process, albeit a small one. The activities of Bomberg on behalf of the Jewish community were not limited by printing. The British Jewish historian, Cecil Roth, writes that Bomberg helped Marranos find refuge in Turkey. He is recorded as having fought for and obtained certain rights for his Jewish workers denied other Venetian Jews. For a detailed, in-depth review of the Bomberg Talmud see Printing the Talmud, Prof. Marvin J. Heller, Im Hasefer, Brooklyn, 1992, pages 135-182. For all his righteousness Bomberg nevertheless appears to have plagiarized much of the text for his Talmud from the Gershom Soncino tractates. Soncino complains in his Mikhlol that the Venetian printers copied his editions (Heller p. 145). Support for his complaint can be found in the errors Bomberg duplicated from Soncino tractates.

 

Hebrew Description

(תורה נביאים וכתובים). : ... זהו שיעור מה שהדפסנו בחיבור זה. ראשונה החומש עם תרגום [אונקלוס. מוטעם] ופי’ רש"י ון’ עזרא. והנביאים ראשונים עם פי’ רש"י וקמחי [רד"ק] ורלב"ג (לוי בן גרשום). והנביאים האחרונים: ישעיה עם פי’ רש"י ואבן עזרא. ירמיה ויחזקאל עם פי’ רש"י וקמחי. תרי עשר עם פי’ רש"י ואבן עזרא. והכתובים: תלים עם פי’ רש"י ואבן עזרא. משלי עם פי’ אבן עזרא ורלב"ג. איוב עם פי’ אבן עזרא ורלב"ג. דניאל עם פירוש אבן עזרא ורבינו סעדיה גאון. עזרא (נחמיה) עם פי’ אבן עזרא ורש"י. דברי הימים עם פי’ מיוחס לרש"י. חמש מגילות עם פירוש רש"י ואבן עזרא. והמקראות מתורגמים ["תרגום יונתן בן עוזיאל" לנביאים ו"תרגום רבי יוסף" לתהלים, משלי, איוב וחמש מגילות], מנוקדים ומוטעמים ונמסרים על פי דרכי הסופרים קדמונינו אנשי כנסת הגדולה והסופרי[ם] הבאים אחריהם אשר על משעולם ומסלולם דרכנו בציון אותיות תלויות וקטנות וגדולות ועקומות ונקוד שרבה על הכתב וכתב שרבה על הנקוד. וסתומו[ת] ופתוחות ונכתב ולא נקרא ונקרא ולא נכתב ואותיו[ת] מנוזרו[ת]. כל אלו מוגים עם רב העיון ... ונדפסו במצות דניאל יצ"ו בן קרניאל בומבירגי ז"ל, פה ויניצייא הבירה בסייעתא דשמיא. [חלק א-ד].

מהדורה זו של "מקראות גדולות" נערכה על ידי יעקב אבן אדוניהו והוגהה על ידי קורניליו אדילקינד. נחשבת ל"נוסח המקובל" של המקרא.

על המהדורה ועל עבודתו של אבן אדוניהו, עיין: מ’ גושן-גוטשטיין, מבוא, בתוך: מקראות גדולות צילום דפוס ונציה, ירושלים תשל"ב, א, עמ’ 7-8; י’ פנקובר, יעקב בן חיים וצמיחת מהדורת המקראות הגדולות, ירושלים תשמ"ב.

עם שער כללי מקושט. לחלקים ב-ד שערים מיוחדים להם. בראש השער הכללי: "שער יהוה החדש". בשער חלק ב: "ותהי ראשית ממלכתם היום יום ב כה לחדש כסלו שנת רפ"ה". קולופון בסוף דברי הימים, דף [231]: "ותהי השלמתו בכ"ד לחדש תשרי שנת רפ"ו".

מעבר לשער הכללי שני שירים מאת יוסף בן ר’ שמואל צרפתי, "בראותו המלאכה". האחד בן "ארבעים ושתים [בתים]... בראשי בתיו שמי ושם אבותי", פותח: אן תצעדי עדה באל נושעת. אוצר השירה והפיוט, א, עמ’ 278, מס’ 6098. השני פותח: בשורי בחמדת. פאר הוד כתב דת. מחוקק מזוקק. ככוכבי מעוני. שם, ב, עמ’ 81, מס’ 1802.

הפירושים למשלי, איוב ועזרא-נחמיה שנדפסו על שם אבן עזרא אינם שלו אלא של ר’ משה קמחי. עי’: ע"צ מלמד, מפרשי המקרא, ירושלים תשל"ה, עמ’ 533-534; מ"מ כשר וי"ד מנדלבוים, שרי האלף, ירושלים תשל"ט, עמ’ קלא, מס’ 129, ועמ’ קנד, מס’ 295, וסוף עמ’ תקעז; א’ תלמג’, פירושים לספר משלי לבית קמחי, ירושלים תשנ"א, מבוא.

[חלק א]: תורה. [234] דף.

מאחר שנשתמשנו בחלוקות וסימני מחבר הקונקורדנסיא אמרתי לכתוב אחר הקדמתי זאת (בדף [4-5]) כל החלוקות והסימנים הללו (מספר הפרשיות שעליהם נרשמו הסימנים), שאם בהדפסה נשמט איזה סימן בשגגה כבר יוכל לתקן מאחר שהם נדפסים אחר הקדמתי זאת ובכ"ד זה בכל חלוקה וחלוקה הדפסנו הסימן ששייך... הנה לא נמנע ממני בכל מאדי וכחי לעשות ולתקן המסרה בכל התיקונים שאיפשר כדי להשאירה ברה וטהורה... וכן במפרשים שמתי כל מאמצי כחי לתקן המעוות במה שאפשר ובמה שהשיגה בו עניות דעתי לשם שמים ולהועיל לבני עמינו...".

דף [6]: "אלין סדרי התורה (ונביאים וכתובים) על פי המסרה".

[חלק ב]: נביאים ראשונים. [210] דף. הדף האחרון חלק.

[חלק ג]: נביאים אחרונים. [212] דף. הדף האחרון חלק.

[חלק ד]: כתובים. [298] דף. דף [232], סוף דברי הימים, חלק.

חלק ד, דף [233-298, א]: "מסרה גדולה" ("והבלתי גדולה, על פי סדר האלפא ביתא לשרשים ומערכות"); "חלוף התורה (הנביאים... הכתובים) בין בני אשר ובין בני נפתלי"; "חלופין שבין מערבאי ומדנחאי", חלוף המקרא שבין בני ארץ ישראל ובין בני בבל; חילופי קריאה; "שער הנגינות... עד הנה הגיע שיעור מה שראינו לייעדו למסר’ רבת’. אמנם השמטנו ספר (דקדוקי) הטעמי’ מרבינו אהרן (בן אשר) [הנדפס במהדורת רע"ח], להיותו בלתי צריך, יען כי שמנו תמורתו שער הנגינות, שכולל כל מה שהביאו הוא ז"ל על הדרך היותר מפורסם... גם השמטנו חלופי כל ספר וספר לבד, יען חשבנו שיגיע לידינו ולא הגיע. אמנם העתקנו מה שהוא יותר הכרחי ושאי איפשר מבלעדו".

בראשי הדפים [233-265, א] ובשוליהם: "אמר יעקב בן חיים... כדי להשלים ולהתאים כ"ד זה... [חיבור] בדרכי הניקוד והנגינות, להיותם בטבעות המסרה אפודות... והם אסופו[ת] מלקט קוצרי הגרנות דלא ידענא לפרסומי להם שמות". שם המחבר חתום בספר בכמה מקומות בראשי תיבות (מ’מכון ש’בתו ה’שגיח) והוא ר’ משה הנקדן. הספר בשלמותו יצא במהדורה בקרתית על-ידי ד"ש לוינגר, דרכי הנקוד והנגינות, בודאפעשט תרפ"ט. עי’: משה בן יום-טוב מלונדון.

דף [298, א]: שני שירים בשבח הספר, מאת ר’ אליהו בן אשר הלוי אשכנזי . [1] אצל זמן הודו. הראה צבי עדו (אוצר השירה והפיוט, א, עמ’ 331, מס’ 7279), [2] תמו חרוזי שיר. עשרים וארבעה (שם, ג, עמ’ 530, מס’ 309).

ראינו טופס על קלף.

 

References

Bibliography of the Hebrew Book 1470-1960 # 000182176; Haberman, Bomberg 93; Vinograd, Venice 99; St.C.B. 125; Zedner p. 96-97