1 of 5 volumes. [2], 79, 45, 64, 34, 56, 51, 41 ff., folio, 375:240 mm., wide margins, age and damp staining. A good copy bound in later boards, rubbed,

The product of the Palestinian schools during the Amoraic period, which extended from the third to the fifth century C.E. The Talmud marks the writings of Jewish law and tradition, of which it is the most important production.

The Talmud Yerushalmi, also known as the Palestinian Talmud, Yerushalmi, Talmud of the Land of Israel, Talmud of the West, Talmud of the Western Lands, and in modern times as the Jerusalem Talmud has not been preserved in its entirety. Large portions of it were entirely lost at an early date,while other parts exist only in fragments. The editio princeps (ed. Bomberg, Venice, 1523 et seq.), on which all later editions are based, terminates with the following remark: "Thus far we have found what is contained in this Talmud; and we have endeavored in vain to obtain the missing portions." Of the six orders of the Mishnah, the fifth, Kodashim, is missing entirely from the Talmud Yerushalmi, while of the sixth, Tohorot, it contains only the first three chapters of the treatise Niddah.

In 1847 the Shapira printing press was established by the three brothers Hanina Lipa, Aryeh Leib, and Joshua Heschel Shapira, sons of R. Samuel Abraham Abba Shapira, the printer in Slavuta. Until 1862 this was one of the only two Hebrew presses the Russian government permitted to operate in the whole of Russia, the other being in Vilna. This press had 18 hand presses and four additional large presses. In 1851 Aryeh Leib broke away and established his own printing press in Zhitomir. In these two establishments only sacred books of every kind were printed.

Hebrew Description

עם החבור פני משה וספר מראה הפנים, אשר חבר... ר' משה מרגלית זלה"ה [ועל סדרי מועד ונשים גם הפירוש "קרבן העדה" ותוספות "שירי קרבן", מאת ר' דוד פרנקל] ... עתה נגה עליו אור יקרות נקוב בשם נר מערבי... להראות איזה דרך ישכון התלמוד מערבי הזה בבבלי ובירושלמי ובתוספתא... ויכנה בשם מסורת הש"ס, ואחריו יאיר נתיב במיימוני וסמ"ג וטוש"ע [וספר מצוות גדול וטור ושלחן ערוך] יקרא בשמו עין משפט, גם הערות וחידושים נצבים על הגליון, מהגאונים (מוה' מרדכי זאב סג"ל איטינגא... מלבוב... מו' יוסף שאול הלוי... נאטאענזאהן אב"ד דק"ק לבוב)... [כרך א-ד].

"פני משה" ו"מראה הפנים" לסדר נשים נדפסו כבר (עם תלמוד ירושלמי): אמשטרדם תקט"ו; ווארשא תקצ"ז. לסדר נזיקין ומסכת נדה: ליוורנו תק"ל. למסכת ברכות: [ליוורנו תקל"ה בערך]. לזרעים ומועד יצאו כאן לראשונה, מתוך כתב-יד (על גלגוליו של כתב-היד נמסר בהסכמתו של ר' שלמה זלמן זאב מווילנא). המפתחות לפסקי הרמב"ם המבוארים ב"מראה הפנים", שנדפסו בהוצאות הקודמות, הושמטו כאן. במסכת ברכות הושמט כאן קטע ה"שייך למראה הפנים פרק ו בהלכה א", שנדפס בהוצאת [ליוורנו] בסוף המסכת. "קרבן העדה" ו"שירי קרבן" לסדר מועד נדפסו כבר (עם תלמוד ירושלמי): דעסויא תק"ג; ווין תקפ"א-תקפ"ב. המדפיסים כאן השתמשו בהוצאת ווין, עיין להלן. לסדר נשים נדפסו קודם בברלין תקי"ז. "נר מערבי" נחלק לשני מדורים: האחד "מסורת הש"ס" מראי מקומות לתלמוד בבלי, ירושלמי, תוספתא ומדרש רבה, השני "עין משפט" מראי מקומות למשנה תורה לרמב"ם, ספר מצות גדול, ארבעה טורים ושלחן ערוך, מאת ר' מרדכי זאב איטינגא וגיסו ר' יוסף שאול נתנזון. סדר זרעים השלימו שני המחברים (החומר לסדר זה היה מוכן עוד בשנת תקצ"ח). ברוב הסדרים הבאים הושלמו הציונים ונערכו על ידי ר' מרדכי זאב, על בסיס העבודה המשותפת, כאמור בשערים של מועד ונזיקין (בשער של מסכת שבת נזכר רק ר' מרדכי זאב כמחבר). אולם רמ"ז נפטר אחרי מסכת בבא קמא ומכאן ואילך השלים ר' יוסף שאול נתנזון (סוף נזיקין ונשים). נדפסו גם מראי מקומות לפסוקי התנ"ך בשם "תורה אור". "הערות וחידושים... על הגליון": לסדר זרעים מאת רמ"ז איטינגא ורי"ש נתנזון יחד, בשם "גליון הש"ס". לסדרם מועד ונשים ולמסכת בבא קמא מאת רמ"ז איטינגא, בשם "גליון הש"ס". רי"ש נתנזון הוסיף גם הערות משלו לכל הסדרים "ציון ירושלים". למסכת ברכות נדפס פירוש מאת ר' אלעזר אזכרי, בעל "ספר חרדים", מכתב-יד. השערים נדפסו בחלקם בדיו אדומה. [כרך א]: זרעים. תרכ"ו. ברכות: [5], יד, יד-ס דף; פאה: ל דף; דמאי: לא דף; כלאים: כד, כג-לג דף; שביעית: לג דף; תרומות: מב דף; מעשרות: יח דף; מעשר שני: כד דף; חלה: יח דף; ערלה: יד דף; בכורים: ט דף. [כרך ב]: [מועד חלק א]. בשנת נ'ג'ה' נ'ר' מ'ע'ר'ב' [תר"ך]. אין שער כללי. שערים מיוחדים למסכת שבת ולמסכת ערובין. שבת: [2], נב, לד דף; ערובין: [1], נה דף; פסחים: סא דף. מסכת שבת: [2], נב דף, כוללים הירושלמי עם "קרבן העדה" ו"שירי קרבן" (נדפסו כמעט דף-על-דף על פי ווין תקפ"א-תקפ"ב). לד דף: "פני משה" ו"מראה הפנים" (ראינו גם טופס שדפים אלה נכרכו בסוף כרך ג). אחר כך הדפיסו גם את "פני משה" ו"מראה הפנים" בצידו של התלמוד. בראש המסכת שיר ושלושת הקדמות של ר' דוד פרנקל. [כרך ג]: מועד [חלק ב]. בשנת ט'ו'ב'ך' י'ר'ו'ש'ל'ם' [תרכ"ג], 1862. יומא: [1], לט דף; שקלים: ב-לא דף; סוכה: יז, יז-כג דף; ראש השנה: כ דף; ביצה: כא דף; תענית: ב-כג דף; מגילה: ה, ז-לב דף; חגיגה: כ דף; מועד קטן: יז דף. במסכת שקלים נוספו בשולי העמ' "הגהות הגאון מהר"א ווילנא", בעריכת המגיה של הוצאת ווין ר' ליזר שטייניץ, על פי ספרו של ר' ישראל משקלוב "תקלין חדתין" (נדפס עם תלמוד ירושלמי שקלים, מינסק תקע"ב). [כרך ד]: נשים. תרכ"ז. יבמות: [2], עט; סוטה: מה דף; כתובות: סד דף; נדרים: לד דף; גיטין: נו דף; נזיר: נא דף; קידושין: מא דף. בראש הכרך, דף [2,א]: שיר ושתי הקדמות מאת ר' דוד פרנקל. דף [2,ב]: הקדמת ר' משה מרגלית. הועתקה בשלמותה מתוך הוצאת ליוורנו תקט"ו (שלא כבהוצאת ווארשא תקצ"ז, שם הושמטו כמה קטעים). פירושי ר' משה מרגלית ("פני משה" ו"מראה הפנים") נדפסו על פי הוצאת ווארשא, עם התיקונים, פרט להשמטות למסכת סוטה, שנדפסו בהוצאה ההיא מעבר לשער מסכת סוטה ונשמטו כאן. בסוף מסכת נדרים נדפסו הגהות קצרות מאת ר' מנחם די לונזאנו ומאת ר' יוסף חיים דוד אזולאי, גם הן מהוצאת ווארשא. ההגהות למסכתות גיטין, נזיר וקידושין, שנדפסו בהוצאה ההיא מעבר לשערי המסכתות, לא נדפסו כאן (הושמטו ביחד עם השערים). [כרך ה]: נזיקין [ומסכת נדה]. תרכ"ה. בבא קמא: [2], לג דף; בבא מציעא: ב-כט דף; בבא בתרא: ב-כו דף; סנהדרין: מב דף; מכות: ו דף; שבועות: לא דף; עבודה זרה: יז, יז-כו דף; הוריות: טו דף; נדה: ט דף.

הסכמות (בכרך א): ר' משה סופר, פרשבורג, יב שבט תקצ"ח (זו הסכמה ל"נר מערבי" מאת ר' מרדכי זאב איטינגא ור' יוסף שאול נתנזון [עיין להלן], שניתנה לר' יעקב קאפיל ב"ר אברהם הירש לבוב, שתכנן להדפיס תלמוד ירושלמי עם מפרשים בדפוס שמיד, "והמדפיסים חזרו מדבריהם" ולא נדפס); ר' מרדכי זאב סג"ל איטינגא, לבוב, טז אדר-ב תרי"ט; ר' יוסף שאול הלוי נאטהאנזאהן, לבוב, ה שמיני תרי"ט; ר' ישראל ליפשיץ, דאנציג, יח אדר ב תריט; ר' מאיר ליבוש מלבו"ם[!], באקרעשט, ג עקב תרי"ט; ר' יעקב יוקב ב"ר אהרן עטטלינגר, אלטונא, יח אדר ב תרי"ט; ר' אליעזר הלוי איש הורוויץ, וויען, כח אדר-ב תרי"ט; ר' יעקב צבי ב"ר גמליאל מעקלענבורג, קעניגסבורג, מ בעומר תרי"ט; ר' [שלמה] זלמן זאב ב"ר יחזקאל פייויל, ווילנא, יא אדר-א תרי"ט; "בי דינא רבא דווילנא": ר' אלי' ב"ר הלל הלוי, ר' אליעזר אלי' ב"ר צבי, ר' אשר נפתלי ב"ר קלמן ור' יעקב דובער ב"ר זאב, י אדר-א תרי"ט; ר' אברהם שמחה ב"ר [יעקב] נחמן, מסטיסלאוו, כג ניסן [תרי"ט?]; ר' יוסף ב"ר מאיר [פיימר], סלוצק; ר' משה יצחק אביגדור, קאוונא, כא אייר תרי"ט; ר' משה שמואל ב"ר יצחק פינס, מינסק, תרי"ט; ר' שמואל אביגדור תספאה, קארלין, ט תמוז תרי"ט; ר' יצחק אלחנן ב"ר ישראל איסר [ספקטור], נאווהרדאק, יח סיון תרי"ט. ההסכמות מההסכמה השלישית ואילך ניתנו לר' יהושע העשיל לעווין מווילנא. בדף [3,א] (בין ההסכמות) נדפס "העתק שטר מכירה על הדפסת הירושלמי" למדפיסי זיטאמיר, מיום יא ניסן תר"ך. חתומים: יהושע העשיל הלוי (לעווין) ויצחק אייזיק בן יעקב. ר' יהושע העשיל לווין ויצחק אייזיק בן-יעקב תכננו להדפיס תלמוד ירושלמי עם "פני משה" ו"מראה הפנים" ופרסמו חוברת לדוגמא בשם "מבשרת ירושלים", ווילנא תרי"ט, ואח"כ מסרו את הפירושים וההסכמות שבידם למדפיסי זיטאמיר.