× Bidding has ended on this item.
Active

Tehilim inscribed by 14 Gedolim and Admorim, Bnei Berak 2024

ספר תהלים עם חתימת 14 אדמורים וגדולי התורה שמברכים המתפלל מתוכה לישועת וכל טוב

Listing Image
Current Price $600.00 ( ) No Reserve
Your Maximum Bid Is $0.00
$
Minimum Bid $650.00
Or
Or
Remaining Time 0 Day, 17:36:32
Bid History 1 Bid(s)
Buyer's Premium
A 20.00% Buyer's Premium will be applied to the final price.
Virtual Judaica will bid incrementally for you up to your maximum bid. Your maximum bid is kept a secret from other users.
Your bid is a contract between you and the listing creator. If you have the highest bid you will enter into a legally binding purchase contract.
Payment Options
Seller Accepts Credit Cards

Payment Instructions
You will be emailed an invoice with payment instructions upon completion of the auction.
Details
  • Lot Number 54681
  • Title (English) Tehilim inscribed by 14 Gedolim and Admorim
  • Title (Hebrew) ספר תהלים עם חתימת 14 אדמורים וגדולי התורה שמברכים המתפלל מתוכה לישועת וכל טוב
  • City Bnei Berak
  • Publication Date 2024
  • Estimated Price - Low 1,000
  • Estimated Price - High 2,000

  • Item # 2667107
  • End Date
  • Start Date
Description

Physical Description

Quarto, in slip case, inscriptions in ink of fly leaf.

 

Detail Description

Psalms with inscribed blessings to the reader by 14 noted Admorim, Gedolim and heads of yeshivot.
 
1. R. Shimon Galei, Mekubal and noted scholar.
2. R. Yitchok Ezrahi, (b. 1933) Rosh Yeshiva in Yeshivas Mir, Jerusalem.
3. R. Moshe Yehudah b. Jehiel Mechel Schlesinger,  (b. 1932) Rosh Yeshiva Kol Torah, member of Moatzet Gedolei haTorah
4. R. Moshe Hillel Hirsch (b.1937) Rosh Yeshiva Slobodka in Bnei Berak.
5. R. Aviezer Pilch (b. 1940) Rosh Yeshiva of Toshiea in Tifrach, R. E. Y. Finkel of the Mir is one of many noted pupils.
6. R. Misod Ben Shimon rabbi of Bnei Berak, and rabbi of the Sephardic Community in Bnei Berak.
7. R. Shmuel Eliezer Stern (b. 1948) noted dayyan and posek, original member of R. Wosner's Bet Din in Bnei Berak.
8. R. Mordechai Shmuel b. Yaakov Edelstein, rabbi of Neot Yosef neighborhood in Bnei Berak and Rosh Yeshiva of Hemed.
9. R. Ephraim Dov Ber b. Tovia Yosef Landau (b. 1930) Rosh Yeshiva Slobodka and appointed the Gadol Hador by Moatzet Gedolei haTorah.
10. R. Dov Berish Shapira (b. 1933) Admor of Narol of the senior Admorim in the world at present time.
11. R. Pinchus Moshe Taub (b. 1955) Admor of Kuzmir, decendent of the Mozitz Dynasty and leader of large Hasidic Court in Bnei Berak.
12. R. Meir Aaron Schnebalg Admor of Zitichov in Bnei Berak.
13. R. Mordechai Weiss Admor of Spinka in Bnei Berak and a direct descendant of the founder of the dynasty R. Yitzchak Meir Weiss.
14. R.Chaim Leifer (b. 1950) Admor of Temisvar, a pupil of the Tchebein Yeshiva, and Hakhmei Lublin in Tel Aviv, the Admor leads a large Court in Bnei Berak and is noted for his lengthy Hasidic discourses attended by hundreds.
 

Hebrew Description    

ספר תהלים עם חתימת אדמורים וגדולי התורה שמברכים המתפלל מתוכה לישועת וכל טוב.

ר' שמעון גלאי,  ר' שמעון ב"ר שלום גלאי, רב ומקובל ליטאי. נולד בא"י אביו רבי שלום היה תלמיד של החפץ חיים וניצול שואה. למד בישיבה קטנה בישיבת אור ישראל בפתח תקווה, אצל הרב יעקב ניימן והרב יוסף רוזובסקי. בישיבה גדולה למד בישיבת בית מאיר בבני ברק אצל הרב זלמן רוטברג. בהמשך שימש בעצמו כר"מ בישיבת בית מאיר לצעירים. בצעירותו היה מחסידיו של רבי יחיאל יהושע מביאלא. היה מתלמידיו של רבי נסים קרליץ שגר בשכנותו, ולאחר הקמת בית דין צדק בני ברק בראשות הרב קרליץ מונה לשמש בו כמו"צ. הרב גלאי משמש כרב באזור מתחם אסם בבני ברק ובית כנסת חניכי הישיבות שכון ה' בבני ברק וכאחד מרבני קופת העיר בני ברקהרב גלאי נחשב למקובל ונוסע לעיתים קרובות לבקר בריכוזים חרדיים בעולם ידוע כפועל ישועות וברכותיו מתקיימות.

ר' יעקב יצחק אזרחי מראשי ישיבת מיר בירושלים. נולד בירושלים לרב ישראל אזרחי והרבנית מלכה בת ר' ברוך שלאם. למד בישיבת כנסת ישראל, ישיבת חברון וחשב לתלמיד ותיק של ר' יחזקאל סרנא. החל משנת תשל"ט מכהן כאחד מראשי ישיבת מיר.

 ר' משה יהודה ב"ר יחיאל מיכל שלזינגר, ר"י  קול תורה, חבר מועצת גדולי התורה  נולד בפוניבז' ליטא. אביו, הרב יחיאל מיכל שלזינגר, היה דיין בפרנקפורט דמיין וראש ומייסד ישיבת קול תורה ביחד עם הרב ברוך קונשטט. לאחר לידתו עברה המשפחה לפרנקפורט. בשנת תרצ"ח, עקב ליל הבדולח, עלתה המשפחה לירושלים הרב שלזינגר התחנך בישיבת סלבודקה ובעיקר בישיבת קול תורה. ומונה לעמוד בראשה בשנת תשנ"ה, עם פטירתו של ראש הישיבה הקודם, הרב שלמה זלמן אוירבך.בכ"ו באב תשע"ב צורף כחבר למועצת גדולי התורה של דגל התורה ביחד עם עוד שמונה חברים נוספים. הרב שלזינגר הוא חבר נשיאות ועד הישיבות וחבר נשיאות מפעל הש"ס.

ר' משה הלל הירש, ר"י סלאבוטקא (נולד בי' בחשון תרצ"ז) הוא ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה. מנהיג הציבור החרדי-ליטאי לצד הרב דוב לנדו. נולד בארצות הברית לדוד יצחק ומינדה, שהיגרו לשם מהונגריה וניהלו קייטרינג. בהמשך עלו הוריו בעקבותיו לישראל. למד בישיבת רבנו יעקב יוסף ולאחר מכן למד בישיבת לייקווד בראשות הרב אהרן קוטלר, אותו מחשיב הרב הירש לרבו המובהק. במהלך לימודיו בישיבה התיידד עם הרב אפרים זורייבין. בשנת תשכ"ג נשא את אביגיל, בתו של הרב מרדכי שולמן, ראש ישיבת סלבודקה. לאחר כחמש שנים עלה לישראל ולמד בכולל סלובודקה. בגיל 35 החל במסירת שיעורים בישיבה. בשנת תשמ"ב לאחר פטירת חותנו, מונה לראש הישיבה, לצד גיסיו הרב נתן צבי שולמן והרב עמרם זקס. ראשי ישיבה נוספים שמונו הם הרב דוב לנדו והרב ברוך רוזנברג. עמד בראש ארגון 'המשיבים' המממן ומדריך מאות משיבים הפזורים מטעמו בישיבות גדולות ליטאיות בישראל, וכן מנחה את ארגון לב שומע שנותן מענה לבחורים ובחורות מתקשים. הרב הירש היה ממקורביו של הרב שטיינמן. באב ה'תשע"ב מונה לחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה ומהעשור השני של המאה ה-21 הוא מרבה לעסוק בענייני ציבור, בהקמת ישיבות, ברישום לסמינרים, בנושא תעסוקת נשיםבנושא הטלפונים הכשריםהיה מעורב גם במשבר שפילג את ישיבת חדרה, בסוגיית ההתייצבות של בחורי ישיבות בלשכת הגיוס. הרב הירש נחשב לאחד המנהיגים הרוחניים של הציבור הליטאי.

ר' אביעזר פילש, (נולד בכ"ב באב ה'ת"ש), הוא ראש ישיבת תושיה במושב תפרח ("ישיבת תפרח") וחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה. נולד וגדל בכפר אברהם, לרב יצחק מרדכי, ראש ישיבת "תורה ומלאכה" במקום, וגולדה-דבורה פילץ. למד בישיבת אור ישראל לצעירים ובישיבת חברון בירושלים. נישא לאפרת, בתו של הדיין הרב יצחק מאיר בן מנחם-פצ'ינר, חתנו של הרב איסר זלמן מלצר. באירוסיו שנערכו בפתח תקווה נכח דוד הכלה הרב אהרן קוטלר, ששהה באותה עת בביקור בישראל. בתקופת אירוסיו למד בישיבת לייקווד במשך כשנה אצל הרב קוטלר. לאחר נישואיו התגורר בביתו של סב אשתו הרב איסר זלמן מלצר בשכונת בתי ברוידא בירושלים ולמד בכולל של בוגרי ישיבת חברון בשכונת גבעת שאול בירושלים. הרב פילץ דוגל בקו ההשקפתי השמרני של הרב שך, שהיה קרוב משפחתו. הוא בעל השפעה על קהילות ומוסדות תורה, בעיקר בדרום הארץ. הוא סייע רבות בהקמת ישיבת רכסים, בראשות הרב אליהו ציון סופר. בי"ח בכסלו תשפ"א צורף כחבר למועצת גדולי התורה של דגל התורה. בין תלמידיו: הרב פנחס אבוחצירא והרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר.

ר' מסעוד בן שמעון, הוא רבה של בני ברק וראש ישיבה בבני ברק ורבה של הקהלה הספרדית בבני ברק.

ר' שמואל אליעזר שטרן, (נולד בכ"ה בתמוז תש"ח) הוא דיין ופוסק הלכה שמכהן כרב במערב העיר בני ברק, מתלמידיו הבולטים של הרב שמואל הלוי וואזנר. בנוסף הוא מכהן כראש ישיבת חוג חת"ם סופר-מחנה אברהם, ורב הארגון הצלה גוש דן. נולד בבודפשט, בירת הונגריה, לשלמה יצחק שטרן וצפורה בת שמואל קורלק רבה של העיר פיסקא, מגזע רבנים ודיינים ידועים בהונגריה, בשנת תש"י, בהיותו בן שנתיים, עלתה משפחתו לישראל. בגיל חמש התייתם מאביו. היה מתלמידי המחזור הראשון בתלמוד תורה חוג חתם סופר בבני ברק שהוקם על ידי הרב יהודה הלוי במטרה לשמר את דרך החינוך של יוצאי הונגריה, בבחרותו למד בישיבת פרשבורג בירושלים. נישא לבתו היחידה של הנגיד אפרים קליין מארצות הברית מגדולי תומכי התורה והחסד. שימש כמורה צדק ודיין בבית ההוראה ובבית הדין של רבו הרב שמואל הלוי וואזנר. שימש כמגיד שיעור בישיבת חוג חתם סופר-מחנה אברהם בבני ברק, שבראשות הרב יצחק שלמה אונגר. לאחר פטירת הרב אונגר, בשנת תשס"ד, התמנה כממלא מקומו בראשות הישיבה. מתגורר במערב העיר בני ברק ומשמש כרב אזורי. בשנת תשנ"ד ייסד מעל ביתו בית הוראה ובית דין בשם "שערי הוראה", בבית ההוראה משמשים מאות רבנים ומורי הוראה המורים לשואלים לפי פסיקותיו ההלכתיות. ומידי מספר חודשים אף יו"ל קובץ 'שערי הוראה' בשנת תשס"ז הקים סמוך לביתו בית הכנסת ובית מדרש בשם "מתיבתא לתורה ולהוראה" המשמש מקום תפילה ולימוד לתלמידיו ולתושבי האזור. משנת תשע"ה הוא נשיא עמותת "אחריות" המסייעת לבעלי חוב שהסתבכו ונקלעו לקשיים כלכליים

ר' מרדכי שמואל ב"ר יעקב אדלשטיין, רב שכונת נאות יוסף בבני ברק וראש ישיבת חמד לצעירים. רבי מרדכי שמואל נולד ברמת השרון כבן בכור לאביו הגאו רבי יעקב זצ"ל ולאמו ע"ה. שמחת הברית נערכה ברמת השרון ואליה הגיע מרן החזון איש זצ"ל להשתתף ולשמש כסנדק. החזון איש אף בחן את תלמידי הישיבה בישיבת רמת השרון שרבי יעקב עמד בראשה, בויקרא שמו בישראל נקרא הבן הבכור על שמו של סביו - הגאון רבי מרדכי שמואל קרול זצ"ל רבה הראשון של כפר חסידים, חמיו של הגר"י אדלשטיין זצ"ל. בימים נוראים משמש כבעל תפילה בשחרית בישיבת פוניבז'.

 ר' אפרים דב בר ב"ר טוביה יוסף לנדא, ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק, מרבני חוג חזון איש, וחבר נשיאות ועד הישיבות. נולד בפולין נכדו של האדמו"ר רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא מסטריקוב. בהיותו בן חמש עלה לארץ ישראל עם הוריו. המשפחה התיישבה ברחובות. למד בישיבת היישוב החדש ולאחר כשנה וחצי עבר ללמוד בישיבת פוניבז', שם התחבר לרב יעקב אדלשטיין, ובישיבת חברון. על אף שפגש את החזון איש פחות מ-10 פעמים, הוא רואה בו את רבו המובהק ואימץ את שיטת לימודו ופסיקותיו. ההלכתיות, זאת בהשפעת קרוב משפחתו ועמיתו בראשות הישיבה, הרב נתן שולמן. נישא לנכדת הרב אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודוקה, בת לבנו הרב יוסף, שנספה בשואה. לאחר נישואיו התמנה לר"מ בישיבה, ועם השנים התאגדו סביבו קבוצת תלמידים המחשיבים אותו כרבם המובהק. בתחילת שנות ה-80 מונה לראש ישיבה.

האדמו"ר מנאראל, ר' דב בעריש שפירא (נולד ט"ז בטבת ה'תרצ"ג) אדמו"ר מנאראל, וחבר הנהלת כולל חבת ירושלים. נולד בנאראל שבפולין, כבן בכור לרבי חיים מאיר יחיאל שפירא שהיה רב העיירה, ולרבקה פערל, בתו של האדמו"ר רבי משולם זלמן יוסף זילברפרב האדמו"ר מקוידנוב בטופורוב. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ברח יחד עם הוריו לטופרוב מקום מגורי זקנו. בקיץ ה'תש"א גורשו על ידי הרוסים לסיביר, וכאשר שוחררו עברו לסמרקנד. בשנת ה'תש"ו עקרו מברית המועצות לאנטוורפן שבבלגיה, שם למד בישיבת קאפלען שבאנטוורפן אצל רבי יצחק דוב קופלמן. בשנת ה'תש"י היגר יחד עם הוריו לארצות הברית, תחילה התגוררו בבורו פארק ולאחר מכן באיסט סייד שבמנהטן.לאחר פטירת אביו בי"ח בתמוז ה'תשס"ז, נתמנה למלאות את מקומו באדמורו"ת נארול, כאשר הוא חילק את עתותיו בין קהילות נארול בבני-ברק ובפלטבוש. לאחר פטירת רעייתו בשנת ה'תשע"ו קבע את מקום מגוריו בבני ברק, בית מדרשו נמצא ברחוב רש"י בעיר בבית מדרשו קיימים כוללי אברכיםמקוה טהרה,כמו כן מכהן כחבר הנהלת כולל חבת ירושלים לעדת גליציה

האדמו"ר מקוזמיר, ר' פנחס משה טאוב (נולד בט"ז בסיוון ה'תשט"ו) האדמו"ר מקוזמיר. נולד בתל אביב  לרבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ ובילא רחל בת הרב שמואל אהרן שצדרוביצקי מקוברין - ביאליסטוק. למד בישיבת טשעבין. נישא לחנה בת האדמו"ר מלובלין רבי אברהם אייגר. במשך כמה שנים שימש כראש הכוללים בחסידות מודז'יץ, וכרב בית המדרש המרכזי של חסידי מודז'יץ. לאחר פטירת אביו מונה אחיו רבי חיים שאול טאוב לממלא מקומו כאדמו"ר ממודז'יץ. רבי פנחס משה פתח חצר חדשה והחל לכהן כאדמו"ר מקוזמיר. הוא הקים בית מדרש ברחוב רש"י בבני ברק.

האדמו"ר מזיטשוב בני ברק, ר' מאיר אהרן שניבלג

 האדמו"ר מספינקא ב"ב, ר' מרדכי וויס, נכד האדמו"ר הראשון בשלשלת, ר' יוסף מאיר וויס.

האדמו"ר מטמשובר, ר' חיים לייפר (נולד בי' באב ה'תש"י) אדמו"ר מטעמשוואר בבני ברק, ומגיד מישרים בולט. נולד בטעמשוואר לרבי יוסף לייפר האדמו"ר מטעמשוואר, ולשרה בתו של רבי אהרן אריה לייפר מביסטריץ, בשנת ה'תשי"ג עלתה משפחתו לארץ ישראל. בבחרותו למד בישיבת טשעבין בירושלים. ובישיבת חכמי לובלין שבבני ברק, שם היה לתלמידו של רבי שמואל הלוי וואזנר, כן בישיבת שומרי אמונים. בשנת ה'תש"ן כאשר העתיק אביו את חצרו לבני ברק, עבר אף הוא להתגורר בבני ברק, והוכתר לרב בית המדרש 'טעמשוואר'. לאחר פטירת אביו בשמחת תורה ה'תשס"ג הוכתר למלא את מקומו כאדמו"ר מטעמשוואר בבית מדרשו בבני ברק. הוא דרשן מבוקש, ובעל בקיאות רחבה בדברי חסידות וסיפורי צדיקים. הוא מוסר שיעור קבוע בכל ליל שישי בחומש עם פירוש רש"י בבית מדרשו, וכן שיעור בספר נועם אלימלך ביום שלישי כל שבוע. בנוסף לכך הוא מוזמן לעיתים קרובות לנאום בפני אברכים ובחורים חסידיים. וכן נושא דברים בכנסי חינוך. וכן מצטרף מדי פעם כמשפיע לקבוצות מאורגנות הנוסעים לקברי צדיקים.

Reference